איך שינוי קטן בשפה יכול לחולל מהפכה בכיתה? האם ידעתם ששינוי קל בבחירת המילים יכול להפוך כיתה מתחרותית לשיתופית ומעצימה? שינוי תרבות ממוקדת מורה לתרבות שיתופית לא דורש מהפכות גדולות – הוא מתחיל בשינוי השפה שבה אנו משתמשים ביום-יום.
מילים מעצבות מציאות – לא רק רעיונות. רון ריצ'רט, בספרו Creating Cultures of Thinking (2015), מסביר שהשפה היא אחד משמונת הכוחות החיוניים להובלת שינוי בתרבות הכיתה. השפה אינה רק כלי תקשורת – למילים יש כוח סמוי לעצב מחשבות והתנהגויות. כשאנחנו שואלים "מה אנחנו רואים?", אנחנו יוצרים מציאות של עבודה משותפת ולא תחרותית, מעודדים את התלמידים לשתף פעולה ולבנות זה על רעיונותיו של זה.
שינוי קטן בשפה – שינוי גדול במרחב הלמידה. כאשר הכיתה עוברת לדבר בשפת "אנחנו" במקום שפת "אני", מרחב הלמידה משתנה לחלוטין. במקום שכל תלמיד יתמקד בעצמו, הם לומדים לבנות יחד, לחשוב יחד ולשתף פעולה – וזה הבסיס למרחב למידה חדשני.
אל תתנו למראה ישן להטעות אתכם – הסרטון הזה שווה צפייה. בסרטון הקצר המצורף תגלו כיצד שינוי השפה משפת "אני" לשפת "אנחנו" מוביל ליצירת מרחב למידה חדשני ומשמעותי. למרות שהסרטון הוכן בשנת 2016 והוא נראה מיושן מבחינה טכנית, התובנות שבו רלוונטיות לכל מורה שרוצה ליצור שינוי אמיתי בכיתה.
פיתוח מרחבי למידה חדשניים הוא הרבה יותר משינוי פיזי – הוא מתחיל בשינוי השפה! לרוב, מושג זה מתקשר לעיצוב פיזי של מרחב הלמידה, אך למעשה השינוי האמיתי מתחולל כאשר אנחנו מאמצים שפה שמעצימה את הלומדים ומעודדת שיתוף וחשיבה משותפת.
תגובות